רובנו שמענו בעבר את המילה "צניחה" בהתייחס לליקויים ברצפת האגן. לרובנו אין מושג מי צנח לאן ועל מה בכלל מדובר. אז בואו נעשה קצת סדר…
ברצפת האגן הנשית ישנם 3 פתחים המהווים קצה של 3 מערכות שונות:1. המערכת האנורקטלית והסיומת שלה ברצפת האגן: האנוס- הסיום של המעי. פתח הנועד להפרשת צואה2. מערכת המין וההולדה: פתח הנרתיק  3. מערכת השתן: פתח השופכה
השלפוחית, החולחולת (סיומת של המעי הגס) והרחם כולם אברים הנמצאים בתוך האגן. רקמות החיבור, המחברות את אברי האגן לעצמות האגן והחוצצות ביניהם, ממדרות כל איבר ואיבר ודואגות לכך שהוא יישאר במקומו האנטומי התקין כדי שיוכל למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר מבלי שאיבר אחר יפריע לו. צניחה היא תיאור אסוציאטיבי של מה שמתרחש לאיבר המשנה את מיקומו האנטומי ו"צונח" עם כוח הכבידה כלפי מטה.

אילו איברים יכולים לצנוח ולאן

בדרך כלל מתרחשת הצניחה דרך הנרתיק והאברים הצונחים יכולים להיות:

• קירות הנרתיק עצמו
• מלמעלה: הרחם (או הגדם שלו לאחר ניתוח כריתת רחם- באם לא בוצע קיבוע תקין של הגדם)
• מקדימה: השלפוחית וצינור השתן הדוחפים את קירות הנרתיק
• מאחור: החלחולת והמעי הדוחפים את קירות הנרתיק

 חומרת הצניחה = דרגת הצניחה

מידת הצניחה של אברי האגן ניתנת לדירוג והיא נבדקת בזמן מאמץ יזום, כמו שיעול או לחיצה כלפי מטה, בשכיבה ו/או  בעמידה :
* צניחה בדרגה אחת – בזמן המאמץ היזום הצניחה אינה יורדת עד מחצית עומקו של הנרתיק* צניחה בדרגה שניה – בזמן מאמץ יזום הצניחה יורדת עד פתח הנרתיק* צניחה בדרגה שלוש – בזמן מאמץ יזום הצניחה נמצאת מחוץ לפתח הנרתיק (מצב מסוכן ודורש ניתוח\פסארי בשל נוכחותה כגוף זר בנרתיק והן בשל נטייתה לסבול משפשוף ודמם)

הסיבות לצניחת אברי האגן

יש מכלול של סיבות וגורמים יכולים לגרום לצניחה של אברי האגן :

1. גנטיקה, גנטיקה ושוב- גנטיקה – הרכב רקמות החיבור המקבעות את אברי האגן מוכתב על ידי הגנטיקה. כשם שישנו עור המתקמט מוקד יותר כך ישנן רקמות חיבור המתבלות מוקדם יותר. במקרים רבים אם סבתא, אמא, דודות ואחיות סבלו מצניחה- ישנה סבירות שתסבלי ממנה גם את.
2. מצב הורמונלי – הנרתיק ופתחו הנן רקמות המושפעות מאוד מההורמונים. למשל, אטרופיה של רירית הנריק בשל מחסור באסטרוגן בגיל הבלות יכולה להחמיר ליקויים ברצפת האגן.
3. יציבת הגוף – רצפת האגן כשמה כן היא :רצפה. אם אנחנו מדמים את ליבת הגוף (core) למעין בית הרי הגג של ה"בית" זו הסרעפת, הקיר הקידמי- שרירי הבטן, הקיר האחורי- עמוד שדרה ושרירי הגב והרצפה- רצפת האגן. כאשר אין איזון בחלוקת העומסים בין הרכיבים השונים של אותו "בית" עלול להיגרם נזק לכל אחד מהם בנפרד ו\או לכמה מהם ביחד. רצפת האגן נוטה להיות הסובלת העיקרית מכך לאור מיקומה האנטומי ועוצמת העומסים המופעלים עליה בתפקודי היומיום ובהריונות ובלידות.
4. תזונה – שילשול או עצירות (תפקודים של המערכת האנורקטלית) משפיעים מאוד על תפקוד רצפת האגן. פעמים רבות לפני שמתחילים לטפל ברצפת האגן יש צורך לאזן את המצב התזונתי ולמנוע עצירות\שילשול.
5. הריון ולידה (מוחמר בלידות מכשירניות) – מספיק הריון אחד ולידה ואגינלית אחת על מנת לפגוע ברצפת האגן. כמובן שישנם מגוון מצבים ומשתנים מתערבים שעלולים להחמיר את הנזק לרצפת האגן (משקל ילוד גבוה, בוצע חתך או שנוצרו קרעים במהלך הלידה, הריון בסיכון, לידה מכשירנית או מצבים שונים ומיוחדים במהלך ההריון והלידה) .חשוב לציין שישנם הבדלים ניכרים בין נשים ובין לידות אצל אותה אישה (אז נא לא להשוות…)
6. עבודה פיזית ו\או ספורט אינטנסיבי (high impact) – למשל, אישה שעובדת לפרנסת כאחות במחלקה ניתוחית הנדרשת להרים ולהזיז מטופלים, אישה שעובדת במעון ומרימה כל היום תינוקות, אישה העוסקת בהרמת משקולות או בזומבה. כל אלה ועוד הם מצבים מאתגרים לרצפת האגן ויש צורך להיערך אליהם בהתאם.

תופעות נלוות לצניחה

הצניחה יכולה להיות מלווה בהפרעה בשליטה על הצרכים (שתן ו/או צואה), אך לא בהכרח. יכולה להיות תחושה של כובד בנרתיק או גוש בולט מהנרתיק. יכולה להופיע גם תחושת כאב בבטן התחתונה. ויכול להיות מצב שתהיה צניחה חמורה אך בלתי מורגשת. כל אישה והצניחה שלה…

הטיפול הפיזיותרפי בצניחה*

הטיפול השמרני הפיזיותרפיה מתאים במקרים הבאים:

• כאשר הצניחה פונקציונלית (כלומר כזו היוצאת במאמץ וחוזרת למקומה במנוחה) ולא אורגנית (כלומר כזו הנמצאת כל הזמן באותו מקום, ללא קשר למאמץ)
• צניחה שאינה גדולה מדרגה אחת או שתיים, כלומר כאשר אין הצניחה נמוכה מגובה רצפת האגן, וכיווץ שרירי רצפת האגן יכול להרימה. כאשר היא מתחת לרצפת האגן כיווץ השרירים יתרחש מעליה ויכול להחמירה כיון שהוא ידחק אותה החוצה.
• צניחה בדרגה שלוש, כהכנה לניתוח, במטרה ללמד את המטופלת כיצד להגן על תוצאותיו. במצב כזה יתבצע התרגול רק בשכיבה, לאחר שהאישה הכניסה את הצניחה פנימה, רצוי עם ישבן מוגבה, כדי שהכיווץ של שרירי רצפת האגן יהיה מתחת לצניחה.
•  חולשת שרירים (רצפת אגן ובטן) הניתנת לשיקום. במקרים בהם העצב נהרס עד כדי ניתוק ואין כלל פעילות של שרירים אין לפיסיותרפיה כמעט כל דרך לעזור, למעט תיקון היציבה והנחיה כיצד למנוע התדרדרות נוספת בגלל פעילות מאומצת לא מבוקרת.

באופן כללי הטיפול בצניחות דומה מאוד לטיפול בדליפות במאמץ והוא עושה שימוש באותם העקרונות:

• חיזוק מבודד של שרירי רצפת האגן במרפאה ובבית
• חיזוק שרירי הבטן הרוחביים, עם או בלי רצפת אגן
• תיקון היציבה
• לימוד נעילת רצפת האגן במאמצי היומיום

פסארי – תומכן נרתיק**

הפסארי הוא התקן מסיליקון שיכול להגיע במגוון צורות וגדלים (בצורת טבעת, קוביה סופגנייה ועוד…). ישנם פסארי המיועדים להוצאת כל יום (פסארי קובייה) והם מתאימים לנשים מווסתות. הפיזיותרפיסטית מתאימה את הגודל ומלמדת את האישה להכניס ולהוציא את הפסארי בעצמה (כמו טמפון). האישה יכולה לשים את הפסארי למשך יום שלם או עבור תפקוד מסויים (למשל, לפני חוג זומבה…). מחקרים הראו כי פסארי קובייה מפחית דליפות שתן במאמץ!סוג נוסף של פסארי מיועד להתקנה לשלושה-ארבעה חודשים (פסארי טבעת). מיועד לנשים לאחר מנאופאוזה (נשים שלא מווסתות).ישנם סוגים נוספים של פסארי המיועדים לצניחות קשות ומורכבות. סוגים אלה מותאמים בדרך כלל על ידי גיניקולוגים מומחים ומנוסים בתחום.  (פסארי סופגנייה\פטרייה). ישנו אפילו פסארי מיוחד המתאים לנשים בהריון ונועד לתמוך את צוואר הרחם ואת הרחם. פסארי זה מותקן רק על ידי רופאים מומחים!חשוב לציין שכל סוגי הפסארי צוברים אבנית (כן, כן- לא רק הקומקום…) ולכן יש צורך בניקוי ובהסרת האבנית כל כמה חודשים (מבוצע על ידי הפיזיותרפיסטית שהתאימה את הפסארי).

* הטיפול הפיזיותרפי בצניחה נמצא בסל השירותים של כל קופות החולים – נדרשת הפנייה וטופס התחייבות** התאמת פסארי אינה נמצאת בסל השירותים. מדובר בטיפול פרטי שעלות בצידו. חלק מהביטוחים הפרטיים משתתפים בעלות ההתאמה