חוויית הכאב

בפרקים הקודמים ניתחנו את הכאב, את הקשר בין הגירוי לפרשנות וכעת נרחיב לגבי "חווית הכאב". 

חוויית כאב קצת מזכירה לי את המושג "חוויית הלידה". החוויה יכולה להיות קשה או מדהימה וכל מה שביניהן. ובאמת כל הנשים סובלות מכאב בלידה. חלקן נעזרות במשככי כאבים ומטשטשים למיניהם. חלקן יולדות ללא עזרה. אבל כולן חוות כאב במידה כזו או אחרת. וכמספר הנשים כן מספר החוויות. 

דבר דומה מתרחש גם בכאבי ברכיים. כמספר הברכיים כן מספר "חוויות הכאב". 

ממה מורכבת חוויית הכאב?

1. עוצמת הכאב (Pain intensity)
2. תחושת אי-הנעימות (pain unpleasantness)
3. תחושת הסבל (emotional distress) 
4. המוגבלות שהוא גורם (pain disability)

אנשים הסובלים מכאב נוטים להתקבע עליו, להתמקד בו, לעיין בו, לדוש בו, לחיות בתוכו וסביבו. הכאב שואב אותם פנימה והופך את חייהם לסיוט. רבים מהם מפתחים פחד מתנועה, מסגלים לעצמם דפוסים חרדתיים והופכים כל כאב לקטסטרופה. 

מה ניתן לעשות?

1. פעילות גופנית – הוכחה כיעילה בשיפור מדדים תפקודיים ומדדי כאב וגם הטבה במדדי דיכאון וחרדה. כמובן שמומלץ לקבל הדרכה והתאמה אישית על מנת להגיע לתוצאות מיטביות. 
2. יעילות עצמית – מדובר במושג המתאר תחושה של האדם שהוא מסוגל לעזור לעצמו. בין אם מדובר באפקט פלסבו, בין אם מדובר באפקט אחר- זה פשוט עוזר. 
3. פיזיותרפיה- המלצה כמעט אוניברסלית. מטרתה להתרכז בשיפור התפקוד ובעידוד תנועה ופעילות גופנית. טיפול פאסיביים בהם המטופל שוכב ומבצעים לו עיסוי, טכניקות מנואלית, טיפול בחשמל וכו' – אינם נחשבים כקו ראשון במקרה של אוסטיאוארתריטיס. 
4. קיניזיוטייפ\מגן ברך – אפקט דומה לפלסבו. בתכלס' כל מה שמפחית חרדה מתנועה זה סבבה

ותנו לי לבאס אתכם קצת- ירידה במשקל לכשעצמה לא נמצאה כמשפר תפקוד ומפחיתה כאב. אבל!!! כשמצמידים אותה לפעילות גופנית או לטיפול לשיפור היעילות העצמי בהחלט רואים השפעה יפה על כאב ותפקוד. 

לסיכום, 

תנועה. תנועה ופעילות גופנית ואמונה בכך שניתן לשפר את המצב. זה המתכון.

בהצלחה לכל הכואבים