"פרשנות מרחיבה"

בחלק הראשון של הסדרה הסברנו למה נזק לסחוס\לרקמה אינו שווה בהכרח לכאב.
ולהיפך בחלק השני הרחבנו על סנסטיזציה (הגברה) פריפרית
בחלק השלישי נגענו בסנסטיזציה מרכזית (חוב שדרה ומוח)
והפעם נדון על הסימפטומים והפרשנות שלהם.

לפני שניכנס קצת לעומק, חשוב להכיר שני סימפטומים קליניים הקשורים לכאב:
היפראלגזיה – מצב בו מתעוררת תחושת כאב חזקה בתגובה לגירוי שאמור לגרום כאב חלש, מה שנקרא "חוסר פרופורציה"
אלודיניה – תחושת כאב בתגובה לגירוי שאינו אמור להכאיב.
בנוסף לכך אנו רואים הרחבה של אזור הכאב ואפילו שיקוף של הכאב לגפה השנייה.

מה בעצם קורה לאדם עם כאב ברך כרוני?
הגירוי עצמו- בעת נשיאת משקל או הפעלת לחץ על הברך, חיישנים הרגישים ללחץ מאותתים דרך חוט השדרה למוח.

הפרשנות – בגללו שהמסלול העצבי ,הפריפרי והמרכזי עובר הגברה ושיבוש, אותם אותות לחץ מתורגמים לכאב.

אפשר לסכם את זה במשפט: גירוי תמים של לחץ\תנועה מתורגם באופן שגוי ככאב. אין מדובר בכאב שמטרתו להתריע בפני נזק רקמתי!

כלומר כל הפחד שנוצר סביב תנועה ונשיאת משקל באוסטיאוארתריטיס כרוני של הברך הוא בעצם "פרשנות מרחיבה" של מערכת העצבים (מזכיר קצת את בג"צ…) לגירוי תמים.

אז מה עושים עם המידע הזה?
זאת חברים, בפרק האחרון של סדרת #אוסטיאוארתריטיס