בפרק השני עסקנו בסנסטיזציה פריפרית- הגברה פריפרית של הרגישות העצבית. היום נדבר על משהו ממש מגניב- סנסטיזציה מרכזית- הגברה בחוט השדרה ובמוח. מאחר ואני כותבת לציבור הרחב אני מרשה לעצמי לפשט תהליכים מאוד מורכבים ומכאן עלול להיווצר גם חוסר דיוק. עמכם הסליחה מראש. יש לציין כי רק חלק מהמנגונים המרכזיים מוכרים לנו כיום ומתוארים בצורה מפורטת.
אחד מהם הוא המנגנון בו יש שחרור חוזר ונשנה של חומרים ברמת חוט השדרה (בעיקר גלוטמט) מה שעלול לגרום לכאב עז שמתמיד למשך שעות ואף חודשים. כלומר, הכאב לא קשור לברך אלא מהווה סוג של "קצר" בחוט השדרה. כאב הנמשך כמה חודשים הוא כבר כאב כרוני.
ממחקרים עדכניים עולה כי כאב כרוני גורם לשינויים ברמה התאית בתוך מערכת העצבים הפריפרית (גוף) והמרכזית (חוט שדרה ומוח). במצבי כאב כרוני נצפים ב-MRI שינויים מבניים גסים במוח העשויים להיות תוצאה של הכאב אך במידה שווה יכולים להיות הגורם לסנסטיזציה המרכזית.

לסיכום, כאב כרוני משנה לנו את המוח. שבועות, חודשים ושנים לאחר שהנזק הרקמתי כבר תוקן, למוח עדיין כואב. ולכן כשאומרים לכם ש"הכל בראש" הם בעצם צודקים. כי בתוך הראש נמצא המוח והמוח עובר שינוי כתוצאה מכאב כרוני ו/או בתורו הופך להיות הגורם לכאב.