קודם כל לא להיבהל מהשם הארוך. מדובר בעצם במילה המורכבת משלוש מילים לטיניות:
"אוסטיאו" (Osteo)-עצם
"ארטרו" (Arthro) -מפרק
סיומת "איטיס" (itis) דלקת
ביחד יוצא: דלקת מפרק העצם.מדובר במכלול של הפרעות הגורמות להרס הסחוס ולשינויים גרמיים. המחלה אופיינית לגיל השלישי ובשנת 2020 היא הייתה המחלה הרביעית בחומרתה הגורמת לנכות, מוגבלות וכאב כרוני. המחלה פוגעת כיום בכ-60% מהגברים ובכ-70% מהנשים מעל גיל 65. בקיצר- מחלת זקנה נפוצה מאוד שתגיע כנראה מתישהו לרובנו, אם נחיה מספיק זמן…
מקובל והגיוני לחשוב שישנו קשר ברור בין חומרת השחיקה והממצאים שמתקבלים בדימות (רנטגן, MRI , CT) לבין הכאב. כלומר, ככל שהסחוס יותר שחוק כך האדם יסבול יותר מכאב. הגיוני בסך הכל.
דה עקא, גם הקליניקה וגם המחקר אינם מראים קשר שכזה.
לפעמים אנו רואים מטופלים עם דימות המעידה על ממצאים חמורים (שחיקה נרחבת, מעורבת של העצם) אבל מבחינה סימפטומטית- כמעט ולא כואב להם. כמעט ואין פגיעה בתפקודם, ואילו לא היו מספרים להם שיש להם שחיקה חמורה הם לא היו מנחשים.
לפעמים קורה בדיוק ההיפך. מטופלים המגיעים עם דימות כמעט מושלמת. כמעט ללא ממצאים. כמעט ללא שחיקה, אבל הם סובלים מכאב ניכר ומתפקדים בקושי רב. גם במחקר אנו מוצאים כי הביטויים הקליניים של שחיקת הסחוס (כאב, הגבלה תפקודית) אינם נמצאים בקורלציה לפגיעה בסחוס, וככל הנראה אינם התוצאה שלה.
אתם קולטים? דרגת השחיקה אינה קשורה לרמת הכאב ולמגבלה התפקודית. אני יכולה להעיד על עצמי שכשקראתי את המחקרים הללו בתור פיזיותרפיסטית נשמטה לי את הלסת, פשוטו כמשמעו. כל הרציונל עליו נשען הטיפול הפיזיותרפי שלי עבר רעידת אדמה 10 בסולם ריכטר. אם הנזק לסחוס, לעצם, לרקמה אינו בהכרח הסיבה לכאב- אז מה גורם לכאב?
המחקרים העדכניים נותנים שני כיוונים מרתקים:
1. הכאב אינו נגרם כתוצאה מנזק למפרק אלא כתוצאה מרגישות יתר עצבית שהגורם לה אינו ידוע.
2. הכאב הוא בעצם "חוויה של כאב". "חוויה" הכוונה לתהליכי עיבוד מוחיים שאינם קשורים בהכרח למה שמתחולל בברך עצמה.
זה היה החלק הראשון. ועכשיו כשאתם במתח תהיו חייבים להמשיך לעקוב…
